אני רן ואני אחראי קומפוסט במאהל המחאה. במשך שבוע וחצי אנחנו אנשי הקומפוסט נדהמים משיתוף הפעולה והאהדה שאנו מקבלים בזכות ערימת קומפוסט שאנחנו מתחזקים בצורה מופתית בלב עיר.
ערימת הקומפוסט הפכה למקום שבו מתמחזרים חומרים אורגניים, שאריות אוכל מהמטבח, ומי שטיפת הכלים. וכך, במקום למלא את פחי השכנים בכמויות אדירות של אשפה, ערימת הקומפוסט אגרה את מירב האשפה (הן מבחינת הנפח והן מבחינת המשקל). וכל זאת ללא כל עלויות שינוע או טיפול!
הערימה נוהלה בצורה מופתית תוך כיסוי תמידי בגזם וקיום איוורור ולחות.
הערימה העלתה חום גם בשעות הלילה – סימן לקומפוסט טרמופילי (אוהב חום) שנעשה בצורה מיטבית.
בשעות לילה מאוחרות שבין חמישי לשישי, פינו גורמי העירייה את ערימת הקומפוסט המדהימה הזאת ומחו את המאמץ הגדול שהשקענו. יש שיאמרו שהיה זה מכתב אנונימי של אחד השכנים המתלונן על ריבוי מכרסמים וג'וקים בבתים השכנים.
בתור אחד האנשים שביקרו את הערימה מקרוב, לפעמים מספר פעמים ביום, אני יכול להעיד שבערימה לא היו מכרסמים כלל ולא נצפו ג'וקים. ערימת הקומפוסט המופלאה הזו הרבה דברים היא מכילה, אבל עלילות שוא תלושות מהמציאות מסוג זה לא יצא לה להכיל. יותר מזה לא אומַר, עם טמטום אני לא מתווכח.
חבל מאוד שגם היום, כאשר המידע גלוי לכל, עדיין אנשים חושבים שקומפוסט הוא דבר רע וזהו עדיין קונצנזוס מבחינת הרשויות. מתמיהה העובדה שעיריית תל אביב מתהדרת בהתנהלות סביבתית הוגנת, מקדמת פרוייקטי קומפוסטציה בין תושביה, ועם זאת משליכה פרוייקט דגל מסוג זה לטמיון ללא היסוס וללא תיאום.
אחת האמירות הבולטות ביותר במחאה היא "נמאס לנו לקחת חלק במדיניות הטמטום", אמירה כזאת ראוי שתאפיין את ההתנהלות במאהל לרבות הטיפול באשפה.
לעיר תל אביב אני מודה על האירוח המופתי של המחאה. ועם זאת, אני מוחה על כך שעיריית תל אביב מבצעת פעולות חסרות תיאום מסוג זה. יד אחת מתאמת ויד שניה הורסת, כמו היו יד אחת מלטפת ויד שניה חובטת.
אנו יושבי המאהל טוענים שטיפול נאות באשפה הוא צורך קיומי בסיסי ונמשיך ונקדם נושאים סביבתיים בשיתוף פעולה עם עיריית תל אביב, על מנת שנוכל להקים ערימת קומפוסט בשנית, בשלישית וברביעית…
ערימת קומפוסט, מוחות ומוחים יקרים שלי, היא דבר נפלא – התחילו עוד היום ללמד את ילדיכם – "קומפוסט!" ויפה שעה אחת קודם.